מינוי אפוטרופוס
אפוטרופסות היא מסגרת משפטית שבמסגרתה ממנה בית המשפט אדם או גוף (האפוטרופוס) שיהיה אחראי לדאוג לענייניו של אדם אחר (החסוי) שאינו מסוגל לדאוג לענייניו בעצמו. מינוי אפוטרופוס הוא צעד משמעותי המגביל את האוטונומיה של החסוי, ולכן נעשה רק כאשר אין אפשרות אחרת פחות מגבילה.
מתי ממנים אפוטרופוס?
בית המשפט לענייני משפחה רשאי למנות אפוטרופוס במקרים הבאים:
- קטינים – כאשר הוריהם של ילדים נפטרו או אינם מסוגלים למלא את תפקידם ההורי.
- פסולי דין – אנשים שביהמ"ש הכריז עליהם כמי שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם בשל מחלת נפש או ליקוי בשכלם.
- אנשים שאינם יכולים לדאוג לענייניהם – קשישים הסובלים מירידה קוגניטיבית, אנשים עם מוגבלויות שכליות או נפשיות, או אנשים הסובלים ממחלה או מצב רפואי המונע מהם לקבל החלטות או לנהל את ענייניהם.
- נעדרים – אנשים שלא ידוע מקום הימצאם.
סוגי אפוטרופסות
- אפוטרופסות לגוף – אחריות על ענייניו האישיים והרפואיים של החסוי, כגון טיפול רפואי, מקום מגורים, וצרכיו היומיומיים.
- אפוטרופסות לרכוש – אחריות על ניהול נכסיו וענייניו הכספיים של החסוי, כגון חשבונות בנק, השקעות, נכסי נדל"ן וחובות.
- אפוטרופסות כללית – אחריות הן על הגוף והן על הרכוש.
- אפוטרופסות זמנית – ממונה לתקופה קצובה, למשל בזמן התדיינות משפטית או בשל צורך דחוף וזמני.
מי יכול להתמנות כאפוטרופוס?
בית המשפט יעדיף למנות כאפוטרופוס:
- בן משפחה – בן זוג, הורה, ילד, אח או קרוב משפחה אחר שיש לו זיקה לחסוי ויכול לדאוג לענייניו.
- אדם קרוב אחר – חבר, שכן או מכר שיש לו זיקה לחסוי ורצון לדאוג לענייניו.
- תאגיד – תאגיד אפוטרופסות הפועל ללא מטרות רווח, בעיקר במקרים בהם אין בן משפחה מתאים או כשיש צורך בניהול רכוש מורכב.
- האפוטרופוס הכללי – במקרים חריגים בהם אין אדם או תאגיד מתאים.
בית המשפט ישקול גם את רצון החסוי, ככל שהוא מסוגל להביעו, ואת מידת ההתאמה של המועמד לתפקיד.
הליך מינוי אפוטרופוס
- הגשת בקשה – הבקשה למינוי אפוטרופוס יכולה להיות מוגשת על ידי בן משפחה, עובד סוציאלי, היועץ המשפטי לממשלה או כל אדם בעל עניין.
- תסקיר – בית המשפט מבקש בדרך כלל תסקיר מעובד סוציאלי לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שיחווה דעתו על הצורך במינוי ועל המועמד המתאים.
- חוות דעת רפואית – במקרים של מינוי אפוטרופוס לבגיר, נדרשת חוות דעת רפואית עדכנית המפרטת את מצבו הרפואי והקוגניטיבי של האדם והצורך במינוי אפוטרופוס.
- דיון בבית המשפט – בית המשפט מקיים דיון בנוכחות הצדדים הרלוונטיים, כולל החסוי עצמו (אם מצבו מאפשר זאת).
- החלטה ומינוי – אם בית המשפט משתכנע שיש צורך במינוי אפוטרופוס, הוא מוציא צו מינוי המפרט את זהות האפוטרופוס, סמכויותיו וחובותיו.
חובות וסמכויות האפוטרופוס
האפוטרופוס חב חובת נאמנות כלפי החסוי ועליו לפעול לטובתו, תוך שמירה על כבודו, זכויותיו ורצונותיו ככל הניתן. בין חובותיו:
- דאגה לצרכיו האישיים של החסוי (במינוי לגוף).
- ניהול נכסיו של החסוי באופן שמור ואחראי (במינוי לרכוש).
- הגשת פרטה – רשימה מפורטת של נכסי החסוי בתוך 30 יום ממועד המינוי.
- הגשת דו"חות תקופתיים – דיווח שנתי לאפוטרופוס הכללי על מצבו האישי והרכושי של החסוי.
- קבלת אישורים מבית המשפט – לפעולות מסוימות, כגון מכירת נכסי מקרקעין, השקעת כספים, או נטילת הלוואות.
פיקוח על האפוטרופוס
האפוטרופוס נתון לפיקוח של:
- האפוטרופוס הכללי – מפקח על ניהול ענייני החסוי ובוחן את הדו"חות התקופתיים.
- בית המשפט – מוסמך לתת הוראות לאפוטרופוס, לדרוש דיווחים ולהחליף אותו אם נדרש.
סיום אפוטרופסות
אפוטרופסות יכולה להסתיים במקרים הבאים:
- פטירת החסוי – עם פטירת החסוי, תפקיד האפוטרופוס מסתיים.
- פטירת האפוטרופוס – במקרה זה יש למנות אפוטרופוס חדש.
- מינוי אפוטרופוס אחר – בית המשפט רשאי להחליף את האפוטרופוס.
- ביטול המינוי – כאשר החסוי חוזר להיות מסוגל לדאוג לענייניו, או כאשר הסיבה למינוי חדלה להתקיים.
חלופות לאפוטרופסות-
תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הכניס מספר חלופות לאפוטרופסות, המאפשרות הגבלה פחותה של האוטונומיה:
- ייפוי כוח מתמשך – מסמך משפטי המאפשר לאדם למנות מראש אדם שיטפל בענייניו אם יאבד את כשירותו.
- תמיכה בקבלת החלטות – מינוי אדם שיסייע לאדם בקבלת החלטות, מבלי לקבל החלטות במקומו.
- החלטות נתמכות – הכרה בהחלטות שמתקבלות על ידי אדם בעזרת אדם תומך, גם אם יש לו מוגבלות.
בית המשפט מחויב לשקול חלופות אלה לפני מינוי אפוטרופוס, ולבחור באפשרות שפחות מגבילה את זכויותיו של האדם.